ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות, אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע שואב את מקורות הידע שלו ממדעי העיסוק, ממדעי הרפואה וממדעי החברה וההתנהגות. מרפאים בעיסוק רואים את תפקידם המרכזי לסייע לאדם להיות מעורב בעיסוקים שהם בעלי מטרה, משמעות וחשיבות, אשר מאפשרים לו השתתפות בחיי יום יום כבסיס לבריאותו, רווחתו, בטחונו ואיכות חייו…למקצוע ריפוי בעיסוק כלים להערכה והתערבות למהלך כל שהות התלמיד במערכת החינוך – בגן, בבית ספר יסודי, בעת לימודיו בחטיבת הבינים ובתיכון. ההתערבות הטיפולית בריפוי בעיסוק מותאמת לגילו, ליכולתו, למצבו, לתפקידיו, לערכיו ולרקע התרבותי של כל תלמיד ותלמיד.
מרפאים בעיסוק עוסקים באיתור, בהערכה ובטיפול בתלמידים המראים קושי במעורבות בעיסוקים השונים .ההערכה בריפוי בעיסוק מכוונת לאבחן ולברר את הרקע לקשיים, העשויים לנבוע מגורמים הקשורים בתלמיד כגון: מצבים המשפיעים על התפקוד המוטורי, קשיים תחושתיים, תפיסתיים, קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים, ומגורמים הקשורים לדרישות המטלה, ממגבלות סביבתיות או מחוסר התאמה שבין התלמיד והסביבה, שבה מתבצעת המטלה.
מתוך חוברת "קווים מנחים לעבודת עובדי הוראה ממקצועות הבריאות ומטפלים באמנויות במערכת החינוך"
