מודל מעברים
אצל רבים מן התלמידים במעברים בין מסגרות חינוכיות, מתעוררות בשלב זה שאלות של זהות: מי הם? מה הם? מדוע הם צריכים ליווי של סייעת? במה הם שונים מן האחרים? בגיל מסוים עולה השאלה, ולעיתים אף הצורך, האם ואיך חושפים את הילד לאבחנה ומצרפים אותו לשיח הנדון.
הסוגיה מעלה מחשבות גם על אופיו של השיח הפנימי של הילד על עצמו עם עצמו ועם סביבתו. שאלות כגון: מה הילד המשולב יודע על עצמו ועל האבחון? מה כדאי שידע? כיצד לאפשר לילד להמשיג את מכלול הווייתו, על כל מוקדי החוזק והקושי שלו?. שאלות אלו הן רק דוגמא קטנה לתהיות שנושא זה מעורר.
זהות הילד המאובחן הוא נושא משמעותי המעסיק הורים, צוותים חינוכיים ואנשי מקצוע.
לאורך שנת הלימודים, במעבר לחטיבת הביניים או לתיכון, נערכים דיונים עם התלמיד בנושא המעבר למסגרת החדשה, על המשמעויות, ההזדמנויות והאתגרים שהוא מציב, בהיבטים של פרידה והתחלות חדשות.
מומלץ שמורת השילוב תלווה את התלמיד בהתמודדות עם נושאים אלה, למשל בקבוצה שתעסוק בדיון וכתיבה על המסע האישי שכל אחד עובר, מתוך כוונה להכין את התלמידים לקראת המעבר.
כחלק ממודל המעברים שלנו, החותרת לליווי רציף של התלמיד והוריו, הם מוזמנים לפגוש את מומחית התחום שמדריכה במסגרת הקולטת. בדרך זו גם ייווצרו חיבור וקשר בין המסגרת הקיימת לזו הקולטת. להלן פרוט שלבי התהליך:
