משרד החינוך האגף לחינוך מיוחד, מגדיר 'מוגבלויות פיזיות' כקבוצת מוגבלויות המאופיינת בקושי תנועתי, המשפיע על הניידות ועל השתתפות האדם בתחומים שונים של חייו.

בקבוצה זו,מוגבלויות השונות זו מזו במאפייניהן, בגורמיהן ובביטוין התפקודי. הסיבות הנפוצות למגבלההפיזית הן שיתוק חלקי או מלא, קטיעות, פגיעות בחוט השדרה,

שיתוק מוחי, ניוון שרירים,פגיעות ראש, תסמונות, ומומים מולדים (גרטל ונתן 2011).מאפייני התפקוד היום-יומי של תלמיד השייך לקבוצת המוגבלויות הפיזיות משתנים מילד

לילד ותלויים בסוג המוגבלות, בדרגת חומרתה ובביטוייה השונים.לכל מוגבלות יש השפעה שונה על תפקוד התלמיד, ולרוב היא באה לידי ביטוי בצרכים פיזיים הדורשים הנגשות.

סוגי המגבלות הפיזיות:

שיתוק מוחין הוא הלקות הנוירו- התפתחותית הנפוצה ביותר בילדות, היא פוגעת בשניים מתוך אלף ילודים חיים. שיתוק מוחין – Palsy Cerebralהוא קבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה, המיוחסת להפרעה לא מתקדמת המופיעה במוח המתפתח של העובר ושל

התינוק וגורמת למגבלות בפעילות. לליקויים המוטוריים בשיתוק מוחין מתלוות בדרך כלל גם הפרעות חושיות, קוגנטיביות, תקשורתיות, תפיסתיות, התנהגותיות או אפילפטיות שיתוק מוחין נחשב כגורם העיקרי לנכות אצל ילדים. הגדרה זו מדגישה את התפיסה שלפיה שיתוק מוחי אינו מחלה, אלא קבוצה של מצבים רפואיים קבועים ולא מתקדמים, המגבילים

בעיקר את יכולת התנועה והיציבה. ילדים עם שיתוק מוחי עשויים להתקשות בתפקודים שאינם קשורים לתנועה אלא למערכת העצבים המרכזית כגון אפילפסיה, הידרוצפלוס, ליקויי ראיה ושמיעה, ליקויים בשפה ודיבור, ליקויים בתפיסה, ליקויי למידה ופיגור שכלי (רוזנבאום ורוזנבלום 2013, עמ' 287-273).

איחור או חריגה בתפקוד מוטורי משפיע על התפתחות יכולתו של הילד לחשוף וללמוד באופן אקטיבי את המרחב, את העצמאות ואת ההשלכות החברתיות של תנועה ומגע. לפיכך לשיתוק מוחי השפעות ניכרות על השתתפותם  בתפקודים היום יומיים בסביבות החיים השונות ואיכות החיים.

מספר שיטות לסיווג הלקות בשיתוק מוחין:

חלוקה על פי הגפיים המעורבות בפגיעה: מונופלגיה – מעורבות גפה אחת, המיפלגיה – מעורבות של יד ורגל באותו צד, טריפלגיה – מעורבות של שלוש גפיים, דיפלגיה מעורבות גדולה יותר של גפיים תחתונות, טטרפלגיה – מעורבות של ארבע גפיים.

חלוקה על פי מתח (טונוס) השרירים:ספסטיות – טונוס גבוה מעל הנורמה., אטטוזיס – טונוס משתנה, אטקסיה – טונוס נמוך עם הפרעת שיווי משקל.

חלוקה על פי תפקוד: מבחנים אוביקטיבים–GMFC:

לילדים בגיל 0-12 בהתבסס על יכולותיהם התפקודיות ומידת הצורך בטכנולוגיה מסייעת באמצעי ניידות.

רמה 1 – הליכה ללא מגבלות. מגבלות עלולות להופיע כאשר נדרשות מיומנויות מוטוריות מתקדמות ומורכבות.

רמה 2 – הליכה ללא מגבלות וללא עזרים אך קיימות מגבלות בהליכה בחוץ ובקהילה.

רמה 3 – הליכה עם עזרי הליכה ועם מגבלות בהליכה בחוץ ובקהילה.

רמה 4 – התניידות עצמית מוגבלת בכיסא גלגלים.

רמה 5 – התניידות עצמית עם כיסא גלגלים מוגבלת מאוד, גם עם שימוש בטכנולוגיה מסייעת.

כלי להערכת רמות התפקוד לצורך קביעת זכאות לתמיכה מסוג סייעת לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל

http://meyda.education.gov.il/files/special/pedagogy/1002.pdf

תסמונות גנטיות/ מחלות מיוחדות –

קבוצת מחלות אשר עלולות להשפיע על תפקוד של התלמיד בזמן לימודיו במסגרת החינוכית ועלהיכולת של התלמיד להשתלב.

מחלות מיוחדות סווגו לקבוצות על פי המאפיינים והאטיולוגיה שלהן:

• תסמונות גנטיות
• מחלות של מערכת העצבים :מחלות נוירולוגיות, מחלות ניווניות, מחלות מטבוליות
• מחלות ממאירות
• השתלות איברים
• מחלות לב
• מחלות/פגיעות במערכת השלד

הנחיות ונהלים לתמיכה מסוג סייעת אישית לתלמידים משולבים עם תסמונות גנטיות /מחלות מיוחדות

http://meyda.education.gov.il/files/special/pedagogy/1006.pdf

מקורות

גרטל, ג' ונתן, ל' (2011). שירות נגיש לאנשים עם מןגבלות: תפיסה, הטמעה והדרכה בארגונים. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. 

רוזנבאום פ' ורוזנבלום, ל' (עורכים) (2013). שיתוק מוחי – מהאבחנה ועד לחיים הבוגרים. הוצאת אח. תרגום ר' שנקר וע' ברזנר.