הפרעות נפשיות

א. תלמידים המאובחנים עם לקות נפשית-רגשית הינם חלק מקבוצה הטרוגנית ומורכבת, בעלת אפיונים שונים ובדרגות חומרה משתנות. לקות נפשית היא דפוס התנהגותי או חשיבתי שונה מהנורמה, הגורם למצוקה או לפגיעה משמעותית בתפקוד, ביחסים חברתיים, בהסתגלות אישית וכיתתית, בכישורי טיפול עצמי ובשיפוט המציאות.

ניתן להבחין בין מצוקה נפשית זמנית, שעשויה ללוות מצבי חיים שונים, לרבות משברים הקשורים בהתבגרות ,לבין הפרעות פסיכיאטריות כרוניות מתמשכות הגורמות למצוקה ומפריעות לתפקוד: למשל דיכאון, חרדה והפרעה כפייתית. כאשר הפרעות אלו מטופלות באופן מתאים הן עשויות להתמתן והאדם הלוקה בהן יכול לשפר את איכות חייו ותפקודו.

כמו כן,קיימות הפרעות שנוטות להתבטא בהתנהגות מופנמת, כמו התכנסות, חוסר יוזמה, הימנעות, חששות ורגישות יתר.בנוסף לאלה קיימות הפרעות הנוטות להתבטא בהתנהגויות מוחצנות והן יכולות לבוא לידי ביטוי בתוקפנות, התפרצויות זעם ושיפוט מציאות מוטעה.  

במקרים בהם הוחלט להפנות תלמיד לוועדת שילוב לתמיכה דיפרנציאלית ,על רקע רפואי -פסיכיאטרי ,יש לתת להורה דיווח חינוכי מבית הספר (תשובות לשאלות אותן הפנה הפסיכיאטר המטפל). במידה והתלמיד טרם אובחן ואינו מלווה ומטופל על ידי פסיכיאטר, יש להפנותו לרופא המשפחה עם כל המסמכים הפדגוגיים הנלווים המתארים ומעריכים את תפקודו וזה יחליט על המשך הליווי והטיפול הרפואי המתאים ולו זקוק התלמיד. (הפיסקה האחרונה פחות מגדירה אולי אפשר להעביר את זה לסעיף ב?

ב. עדכון זכאות לתלמיד בתכנית השילוב, למתן תמיכה  דיפרנציאלית (קוד לקות 57

במקרים בהם תלמיד המקבל תמיכה מסל השילוב הבית ספרי וחל שינוי בנתוני תפקודו, הצוות בבית הספר יבחן תחילה את מיצוי  התח"י והתמיכות הניתנות במסגרת סל השילוב אותו הוא מקבל. במידת הצורך התלמיד יופנה לגורמי אבחנה והערכה  לאחר קבלת המסמך הקביל ואל מול תפקודו המורכב לאחר הליך זה יוכל לעלות עניינו לדיון בוועדת  שילוב לצורך קבלת זכאות לתמיכה דיפרנציאלית, בנוסף לתמיכה מתכנית השילוב.

ג. תהליך העבודה עם תלמיד שמגיע עם מסמך קביל ובו אבחנה פסיכיאטרית:

הנחיות משרד החינוך קובעות כי זכאות לתמיכה מסוג סיוע אישי תינתן על פי תפקוד התלמיד במוסד החינוכי ולא רק על סמך אבחנה פסיכיאטרית. לא כל אבחנה, גם אם נמצאת ברשימת האבחנות הקבילות, תזכה בסיוע.  לצורך קבלת ההחלטה על מתן הזכאות לתמיכה מסוג סייעת אישית חייב להתקיים תהליך מסודר לפני ועדת שילוב בית-ספרית בנוכחות מומחית תחום הלקויות.

מומחית תחום מהמתי"א חייבת ללוות את כל התהליך, מרגע ההבנה כי לילד צרכים מיוחדים,ללא ליווי זה לא יאושרו בקשות לסיוע.

תהליך הבקשה 

  • לפני הדיון יש לעדכן את מומחית התחום לגבי התלמיד העומד לדיון, ולוודא שקיימה תצפית עלה התלמיד וכל החומר הובא לפניה מבעוד מועד.
  • במהלך ועדת טרום ועדת שילוב מומחית התחום יחד עם שאר חברי הועדה, תיתן את חוות דעתה המקצועית לגבי מידת התאמתו של התלמיד לסיוע אישי.
  • מומחית התחום מעבירה את התיק, עם כל המסמכים הרלוונטיים, לידי רכזת תחום הלקויות ורכזת הסייעות במתי"א. הן תעבורנה על המסמכים ועל מיצוי האפשרויות שנעשו לקראת הגשתו לועדה וזאת על מנתלאשר אם התלמיד אכן יוגש לקבלת זכאות לתמיכה דיפרנציאלית וסיוע אישי.
  • קיום ועדת שילוב עם כל הגורמים- יש לבחון את רמת התפקוד של התלמיד באמצעות הכלי להערכת רמת התפקוד ועל פיו להחליט על סוג והיקף התמיכות.
  • הקלדה בשילובית והעברת המסמכים עד 15 למאי למתי"א.
  • מומחית התחום תדריך ותסייע לצוות השילוב, בבניית תכנית עבודה אישית ותעקוב יחד עם הצוות וההורים אחרי ביצוע התכנית. כמו כן יקבע סל תמיכות על-פי תוכנית יחידנית הנכתבת על-ידי צוות רב-מקצועי של בית-הספר בשיתוף התלמיד והוריו. בתוכנית אפשר לכלול מגוון שירותים, למשל שעות שילוב, סייעת, טיפול רגשי, תוכנית לניהול התנהגותי והדרכה לצוות בית-הספר, לפי צרכיו של התלמיד והמשאבים העומדים לרשות בית-הספר.
  • במהלך חודש אוגוסט תתקיים הכנה לצוות בית הספר/תלמידים המשלבים במידת הצורך.
  • קביעת סטינג מפגשים לאורך השנה:
  • מפגש הדרכות צוות פעם בחודש
  • פעם בחודשים עם ההורים

ועדת חריגים:

לועדת חריגים ניתן להגיש תלמידים עם אבחנה פסיכיאטרית, אשר לא תואמת את הרשימה של האבחנות הקבילות למתן סיוע אישי, ושפורסמה ע"י משרד החינוך.

תנאי בסיסי להגשת בקשה לוועדת חריגים הוא קיומו של מיצוי אפשרויות בחינוך הרגיל ממשאבי בית הספר.

כל בקשה כזו צריכה להיות מתואמת עם מומחית תחום הלקויות, שמכירה את התלמיד, צפתה בו ואישרה שיש מקום להגישו לוועדה לצורך קבלת זכאות לסיוע.